שיר, ואני אופה לבד
מטבח אחד בכפר סבא, כמה הזמנות בשבוע, וזהו.
התחלתי במטבח של סבתא, עם מיקסר ישן שרעד על השיש ועם מתכון לעוגת שוקולד שהיא לא כתבה בשום מקום. הייתי בת אחת־עשרה והאמנתי שאני מבינה מה אני עושה.
אחרי הצבא למדתי קונדיטוריה. אחר כך עבדתי שנתיים במטבח של מסעדה, שזה מקום שבו לומדים מהר מאוד לעבוד נקי ומהיר. לומדים שם גם שאתה מכין מאה מנות ולא רואה אף אחד אוכל אותן.
בשלב מסוים הבנתי שזה החלק שחסר לי. שאני רוצה לאפות בשביל אנשים שאני מכירה בשם, ולדעת לאיזו חגיגה זה הולך.
איך אני עובדת
אני לוקחת מספר מוגבל של הזמנות בשבוע. זה לא שיווק ולא בלעדיות. אני פשוט לבד במטבח, ומעבר למספר מסוים אני מתחילה לעגל פינות. אני מעדיפה להגיד "אין לי מקום" מאשר להוציא משהו בינוני.
כל עוגה נאפית יום לפני שאתם באים לקחת אותה. לא שבוע קודם ולא "מהמקפיא", וזו גם הסיבה שאני צריכה כמה ימים מראש.
שלושה דברים שלא ישתנו
אפשר לבוא לראות?
זה מטבח ביתי ולא חנות, אז אין מה לבוא לראות. אבל אפשר לתאם איסוף ולהחליף כמה מילים. אני תמיד שמחה לפגוש את מי שאני אופה בשבילו.
